הלכות פסח הן רבות ומסועפות ותכונה מיוחדת מרחפת מעליהן, מהי תכונה זו? תכונת ההחמרה. אנו מחמירים בפסח כמו שלא מחמירים בשום מקום אחר בהלכה, זה מתחיל באיסור כרת(!) על אכילה של פחות משיעור וההשלכות הרבות שיש לאיסור זה, וכלה במנהג ישראל לנקות את הבתים היטב, בדקדוק וביסודיות ששייכים רק לפסח.
קושיית החתול והחמץ – יש שאלה?
על כן כשאנו ניגשים בפסח לשאלות העוסקות בדיני חמץ, נקודת המוצא היא – אין שאלה קלה. השאלה בה נעסוק היא דוגמא טובה לכך – היינו חושבים בהווא אמינא שאין כל בעיה להביא חמץ לחתול, כי האיסור על חמץ חל בעיקרו עלינו. באה תורה ואמרה – יש גם איסור הנאה בחמץ בפסח, שלא לדבר על כך שבעקבות החתול יכולים לעבור על בל יראה ועל כן אנו לא יכולים להביא לו חמץ. אז כעת נחשוב גם כן שהשאלה נשארת קלה – יש בעיה כשרותית להביא לחתול ואסור כי נאסר בהנאה/ראייה!
ירידת דורות בקרב החיות
אך זה לא פשוט. בעבר אכן המציאות ההלכתית הייתה פשוטה יותר – החיות היו מורגלות במזון מסוים, טבעי, כזה שאינו כלל חמץ בדרך כלל ולכן למנוע מהן חמץ בפסח לא היווה בעיה כלשהי. אך בימינו אנו זה קצת יותר סבוך הלכתית, כיוון שהחיות שאנו מחזיקים בבית מפונקות והתרגלו לאוכל 'מיוחד' שמכיל מרכיבים רבים וביניהם חומרים שמהווים חמץ בצורה מסוימת ולכן נוצרת פה סיטואציה הלכתית שכרוכה גם בצער בעלי חיים וזה כבר דבר שצריך לעיין בו ובפרטיו.
הפתרון האידאלי
בעקבות הבעיות שהזכרנו, נידרש לומר שלכתחילה צריך להתאמץ ולמצוא אוכל כשר לפסח (טבעי, לא 'אוכל לבעלי חיים') שמתאים לבעל החיים שברשותינו, לחתול שלנו לדוגמא זה יהיה פיתרון טוב כי חתולים אוכלים אוכל טבעי! אך מה עם בעלי חיים אחרים – אם אין אוכל מתאים שכזה? במקרה זה אנחנו נקנה מזון לבעלי חיים, אך נדאג שבמזון הזה לא יהיה כלל רכיבים שיכולים להחשב כחמץ, כדי לדאוג לכך נצטרך להתייעץ עם אנשים שמבינים בדבר.
המדרג – מן המותר אל האסור
אך מה נעשה במידה ולא מצאנו גם מזון לבעלי חיים שכשר? והכל מעורב בחמץ ברמה כזו או אחרת? במקרה כזה יש מדרג בין כמה סוגי מאכלי בעלי חיים:
בראש המדרג נמצאת האפשרות של אוכל לבעלי חיים שאינו ראוי למאכל אדם כלל! אוכל של דגים לעיתים הוא דוגמא טובה לכך, אם הוא בעל ריח חריף אפשר לתת אותו לבעל החיים שברשותך במהלך החג, אך גם על אפשרות זו יש חולקים ומחמירים.
שני במדרג – תערובת של אוכלים שלא היו ראויים לאכילת אדם לפני שנכנסו לתערובת. אך תנאי מחייב לאפשרות זו הוא לשאול אנשים שמבינים ברכיבי המזון המדובר.
שלישי ואחרון – מאכל של בעלי חיים הראוי למאכל אדם. הוא יוצא מהמשחק. אסור לתתו לבהמה וצריך לבערו.
